טיולי חוויה ברחבי הארץ
הרצאות וסדנאות להעצמה אישית 
 052-3342249    
   
 
 למה בכלל לטייל
 
מכתב זה מוקדש לכל מי שזכיתי לטייל איתו בארץ ישראל
לבני משפחותכם ולחבריכים 
 
חברים יקירם שלום רב,אחרי שטיילנו ביחד חשבתי שמגיע לכם משהו נוסף ממני אז הנה אני כותב לכם בהערכה גדולה:
 
מה מושך אותנו לצאת החוצה? לעזוב את הבית  ואת הסביבה הקרובה והנוחה?
מה מושך אותנו לטייל?
הרצון לגלות, אדם הולך במקום שונה לא מוכר ולפעמים אפילו מפחיד ואז מה?
הוא מגלה.
לא רבותיי אף אחד לא מחפש לגלות את העולם, כולם מחפשים את עצמם.
משנת 1996 אני עוסק בהדרכות ומזמן הבנתי שכולם ,בכל גיל ומכל מדינה תמיד מחפשים את הקשר לעצמם!
כולם רוצים להכיר את עצמם טוב יותר ולמצוא דרך לחוות משהו שישפר את ההרגשה ואת החיים שלהם.
מהיום שהבנתי את זה הפכתי להיות מדריך מעניין.
 
סלע הגיר קשה וסדוק כאדם קשה עורף שסדקים רבים בנפשו,
בשקט ובסבלנות רבה מחלחלים המים לתוכו ברכות אין קץ ממיסות את השכבות הקשות ויוצרות נטיפים מופלאים.
יש אנשים בעלי סבלנות אין קץ המוכנים לגעת בלב האחר כל פעם קצת ללא תמורה ולהמיסו אט אט...
 
אנשי כת מדבר יהודה חיפשו מזור לקשיי החיים, הם ייסדו להם כת עם סדרים חברתיים קשים ונוקשים, אפילו איסור עשיית צרכים בשבת היה חלק מאורח חייהם הבלתי מתפשר...האם היטיב עימם התקנון שלהם? מה היה סופם?
האם אנחנו דומים להם?
האם השכלנו ללמוד מניסיונם המר? 
 
 
כמעט בכל נסיעה בארץ ישראל אנו רואים את תוצאות המלחמה העקובה מדם בין יהודים וערבים ובין עמים אחרים בעבר, בחיפוש רב שנים מצאתי סודות המגלים את השורש האמיתי של הסכסוך המתמשך, ויש כאלה שעדיין מאמינים ששלום זה דבר אפשרי.
במה את מאמין? איך אתה מתעמת עם העובדות הקשות והמפתיעות?
האם אתה רואה את האור?
 
בטיול לא יכולתם להישאר אדישים לתופעות הטבע, לממצאים הארכיאולוגים ולהיסטוריה הייחודית של ארץ ישראל, גיליתם הקשר של כל מקום אליכם ואל בני משפחתכם.
התרגשתם והתפעלתם ואני אתכם כל פעם מחדש,
 
שיהיה יום נפלא,
אופיר כהן
 
על אגואיזם טבע ומכונית פרטית
          
מאת: אופיר כהן, יוזם "אדם וארץ"- טיולים,הרצאות,סדנאות.                                            
 
בואו נחשוב לרגע על עולם שבו אנשים חיים בתוך בועה, כל אחד והבועה שלו, בועת זכוכית שבה הוא יישב כמה שעות ביום,שם הוא יהיה מוגן ושם יהיה לו נוח. הבועה הזו תיתן לך שעות ארוכות של חופש מזרים,שקט,תוכל לשבת בה בנחת והיא תיקח אותך לכל מקום בנוחות רבה, יהיו בא כיסאות מרופדים ונוחים ביותר תוכל לכוון את הטמפרטורה ואפילו את הלחות,יהיה לך שקט כשתרצה מה אתם אומרים?
הבועה הזו אינה דמיון- היא המציאות שלנו!
הבועה הזו היא בדיוק- המכונית הפרטית.
אז מה הבעיה עם זה?
כשנוח לך אתה יכול להרגיש נחמד אבל מהר מאוד צצות הבעיות, חשוב לרגע על ההרגשה שיש לך בתוך הבועה הזו שנקראת מכונית. אתה נוסע בשקט שלווה ונוחות ומיד נתקל בבועה כזו לפניך שמעקבת אותך, כל מה שאתה רואה זה אחוריים של מכונית שמתגרים בך מעצבנים והורסים לך את התוכנית להתקדם. אחרי שתי דקות בועה אחרת חותכת אותך ונכנסת למסלול שלך שהוא בעצם החופש לנוע בדרך,בארצך ובעולם כולו. מילא לעמוד בתור המעצבן בבנק שם אתה עומד מול אנשים שאתה יכול לראות את הפנים שלהם ,אבל כאן אתה רחוק, אנשים לא מסתכלים לצדדים ואם כבר מישהו מסתכל זה בניכור ובכעס, אין תקשורת ישירה בין בני אדם, במכונית פרטית אתה לבד במשך זמן רב.
 
פרטי ולבד בתוך מכונית נתפס כנוח יוקרתי מהיר ויעיל, כך החברה מציגה את המצב בהזדמנויות רבות וכך מכתיבות הפרסומות, אך אם לרגע עוצרים וחושבים אז מיד מתבררת מציאות שונה, פרטי ולבד = השקעת אנרגיה רבה בנהיגה,עצבנות, בדידות ושעות מיותרות בדרכים, הסביבה שלנו הפכה להיות מזוהמת- רשמו זיהום אוויר בגוגל ותגיעו לנתונים מפחידים. בנוסף, התרגלנו לרעש עצום בדרכים וליד בתינו, השמדה שיטתית של שטחים פתוחים, שמורות טבע יערות, אתרים ארכיאולוגיים והרג בעלי חיים. פעם אחר פעם אני נדהם מכך שאנשים רבים לא מודעים להרס המדובר כאן. בנוסף ישנה פגיעה פסיכולוגית, בעקבות הלחץ והעצבנות בנהיגה, מספר רב וגדל של תאונות דרכים,אלימות ועוד רעות רבות. הכל בשביל שכל אחד ישב בנוחות גדולה במכוניתו הפרטית, כלומר בבועה שלו.
 
איך נוצרה הבעיה? אגואיזם.
 
כל אחד חושב רק על עצמו,איך אני יכול להגיע מהר יותר ונוח יותר ממקום למקום ואיך אני יכול להיראות טוב יותר בעיני החברה. חשיבה טבעית ומובנת. והנה הפתרונות שמספקת החברה- סע במכונית ותיראה מעולה. רכב גדול יקר ומפואר שם אותך במקום טוב למעלה, ג'יפ מסוקס מלוכלך בבוץ ובעל גלגלי ענק עושה עבודה דומה. גבר שבא לפגוש בחורה עלול להיראות מגוחך אם הוא מגיע באוטובוס או ברכב מיושן.
וכמובן יש כאלה שפחות אכפת להם מאיך שמסתכלים עליהם ,הם רק רוצים להיות יעילים ומה יעיל יותר ממכונית פרטית? לכאורה זה נשמע הגיוני,כך יהיה יותר נוח,כל אחד יכול להחזיק מכונית פרטית,לכל אחד מבני המשפחה יש אחת כזו- לאבא לאמא לילדים הגדולים וגם לסבא וסבתא ועכשיו אפשר להגיע מהפתח של הבית ועד לבית הקפה או לעבודה ואפילו בערב לחברים וזה ממש נוח, אני לבד ברכב שלי עם המוסיקה שאני אוהב ועם המזגן בדיוק בטמפרטורה הנכונה- נוחות והנאה צרופה. השורה התחתונה היא- שויתור על הרכב הפרטי נראה כמו ויתור על חופש התנועה של האדם. 
אם זה מה שאנשים רוצים זה מה שהממשלה נותנת! אז הממשלות (אני מתכוון כמעט לכל הממשלות בעולם המודרני) באות לקראתנו ובונות כבישים ומאפשרות לייבא מגוון גדול של מכוניות ואם נהיה צפוף בכבישים נבנה עוד כבישים ועוד מחלפים ונרחיב את הכבישים הקיימים. צריך עוד נתיב? בבקשה 3-4 נתיבים לכל כיוון,נוריד כמה עצים, למה לא? מזה אתר ארכיאולוגי לעומת כביש מהיר חדש? אז שהצבאים יתרחקו עוד כמה ק"מ מזרחה! זה מה שהעם רוצה (ומוכן לשלם יותר משליש משכורתו) זה מה שהוא יקבל!
הכוונה הזאת הפכה להיות משהו רע- כל מי שרוצה לנוע במרחב ישלם למי שמוכר את הדלק ומי שמוכר את הרכב ולפעמים גם למי שסלל את הכביש, והממשלות יגבו מיסים וכך מניעים כלכלה שיוצרת פערים חברתיים וכך גם יוצרים בעיה חדשה- כיום קשה מאוד לנוע במרחב כי הוא צפוף מידי, אין איפה לנשום הרס בכל מקום, במקום פארקים עוד ועוד חניות, המטרה שלשמה הומצאה המכונית הפרטית כבר לא מושגת. חשוב להבין ולהפנים- כבישים חדשים, מחלפים והרחבת כבישים קיימים לא יעזרו כלל, הם לעולם לא יספיקו לכל המכוניות. לעולם. גם לא מכונית חשמלית, למרות שזה רעיון נחמד אבל מצריך בדיקה נוספת, לא יעזרו גם מכוניות ללא נהג שנמצאות בפיתוח נמרץ בימים אלה.
 
אז מה הפתרון? אז איך נחזור לחיות בעולם נקי ובטוח יותר? איך כל אחד יכול להועיל ולשנות?
 
איך עניין התחבורה יכול לעזור לאוכלוסיות חלשות?
 
דיברנו על כך שלכל אחד יש את הרצון והכיוון שלו, כל אחד רוצה נוחות. הרצון ע"פ הקבלה היהודית הוא בעצם האגו, לכל אחד רצון משלו תוכנית משלו ודרך משלו, הקבלה אומרת שאם כל אחד מוותר קצת הרצונות יכולים להיפגש וייווצר חיבור רוחני וחומרי בין גופים ונשמות. מכאן נמשיך לפתרון פשוט ביותר אך מנגד- מקומם, מעצבן, לא נוח ובהתחלה אפילו לא נעים. הפתרון דורש שינוי יסודי באופן בו אנו חושבים, אבל אם ניישם אותו נזכה לשינוי אדיר ביכולת לנוע ממקום למקום,ירידה דרסטית בזיהום אויר ושיפור ניכר יהיה אף בתחומי חיים אחרים.
 
אז אם המטרה שלנו היא תנועה במרחב הנה ההצעה הטובה ביותר:
 
"מערכת אוטובוסים מהירה" ((Bus rapid transit, BRT. החזון שלי ושל רבים אחרים הוא רשת של אוטובוסים שמחוברת לרכבות. הדגש הוא על המילה רשת. כי היעילות של אוטובוס נמוכה מאוד אם הוא מביא אותי רחוק מידי מהעבודה ולאוטובוס הבא אני צריך לחכות 30 דקות. אך תארו לכם מצב שבו ת"א כולה מרושתת ע"י קווי אוטובוס שנעים ממקום למקום בחופשיות, אין פקקי תנועה, כי יהיו נתיבים רק לאוטובוסים, מכוניות פרטיות ייסעו בנתיב המיועד להן והן ויתנו זכות קדימה לאוטובוסים. האוטובוסים יהיו בתדירות של 1 לדקה! העלייה והירידה מהאוטובוס יהיו מהירות ביותר כי כל הנוסעים ישלמו מראש, הנהג לא יתעסק עם כסף וכרטיסים. תהיה גישה נוחה מאוד לנכים, קשישים ומוגבלים. רוצים שוויון? רוצים צדק חברתי? זה שוויון והקלה על אוכלוסיות חלשות. יהיו שלל שכלולים שכבר קיימים במקומות מסוימים בעולם אך קצרה היריעה מלהכיל. רמת הזיהום בעיר תרד ובכ 70%! החניות הרבות יהפכו לפראקים ונתיבים מיותרים יהפכו למדשאות ושבילים אופניים! התוצאה תהיה שאנשים ישתמשו הרבה פחות במכוניות פרטיות בתוך העיר, וכל אחד יוכל להגיע ממקום למקום בפחות מ 10 דקות!
 
ועתה לחיסול מיתוס ישן והרסני! רכבת תחתית היא פתרון גרוע, היא נזק סביבתי אדיר ויקר שיצא מכיסינו וימשיך את התנועה של הרכבים הפרטיים בכבישים, "מערכת אוטובוסים מהירה" עולה מאית, ממה שעולה הקמת רכבת תחתית,כן מאית,קראתם נכון, והיעילות הרבה יותר גדולה, כל מה שצריך זה לוותר על הנוחות המדומה של נסיעה ברכב פרטי. ואם זה מה שיעשה בעיר נוספת לדוגמא ירושלים, כל מה שיישאר לעשות זה לחבר בין שתי הערים ברכבות ואוטובוסים.
 
כיום יש מסילה לא יעילה בין ירושלים לתל אביב (דרך בית שמש) שחידושה לפני כעשור פגעה קשות בשטחים פתוחים ובטבע. יש מסילה חדשה שבנייתה אורכת זמן רב מידי ובינתיים משיגה אותה בניית נתיב שלישי על כביש מספר אחד וההרס ברוטאלי ואכזרי, מאות עצים נעקרים יום יום שעה שעה ובמקומם מתרוממים ענני אבק לבן כתוצאה מחציבות באבן הגיר הטבעית הפתרון האמתי הרבה יותר פשוט- נתיב אחד לאוטובוסים בלבד לכל כיוון. כמה פשוט. כל דקה יצא אוטובוס מירושלים לת"א וההיפך בלי כל הפרעה של רכבים פרטיים או כל רכב אחר,אוטובוסים בלבד! וכך תגיע ליעדך בתוך 40 דקות! במקום שעה וחצי עד שעתיים בשעות העומס שלא לדבר על ימים רבים מידי בהם יש תאונות. מי שירצה לנהוג ברכב פרטי יאלץ לעמוד בפקקים, אבל מה חדש כאן? לפחות יהיו פחות פקקים ומצד שני תהיה לו אופציה נוחה, מהירה ונעימה. הדבר היחיד שהוא יהיה צריך לעשות זה לוותר על האגו- הרצון האישי שלו ולהתחבר לרצון של כל המשתמשים בדרך.
"בקצה המנהרה רואים אור קטן" של עשייה חיובית, קו 410 פועל בין ת"א לירושלים והוא יעיל אך מעט ,יוצא כל 10 דקות ולקראת ת"א יש מסלול מיוחד לאוטובוסים, זו התחלה מסוימת אך בעלי רכבים פרטיים שמשלמים מורשים לנסוע בנתיב זה ומפריעים, האוטובוסים עדיין עומדים בפקקים,נהגי הקו נוהגים באגרסיביות מסוכנת ואנשים עומדים במקום לשבת וליהנות מהדרך! במקומות אחרים יש חברות אוטובוסים פרטיות שפועלות, אך עדיין דרוש שיפור רב.
 
אנו נוהגים לקחת דוגמאות מערים אחרות בעולם, כי כולן נגועות באגואיסטיות של נהיגה ברכב פרטי, ישנם מספר ערים בעולם שיישמו את שיטת "מערכת אוטובוסים מהירה" יש עיר אחת שפתרה את הבעיה באופן מדהים, כמעט מושלם, מדובר בקורוטיבה שבברזיל שראש העיר שלה, יהודי בשם ג'יימה לרנר, הנחיל את הרעיון שמתואר כאן ואולי אף המציא אותו וכך עשה מהפיכה. מאוגוסט 2013 הרעיון יושם בחיפה ובאופן חלקי בקריות וזהו אור נוסף שישפיע ללא ספק על ערים אחרות.
 
אני יודע שחלק מאנשים שיקראו את המאמר הזה ימשיכו הלאה את חייהם בלי לשנות דבר, הסיבה לכך היא מחשבות כמו "מה כבר אני יכול לעשות", "כמה אני כבר יכול להשפיע", "מילים יפות אך שום דבר לא ישתנה", "בעבר ניסו לשנות אך כלום לא עזר", והמחשבה האגואיסטית ביותר: "למה אני צריך לעשות משהו? שמישהו אחר יעשה!". הקושי הגדול הוא להבין שפעולות קטנות הן אלה שיוצרות מהפיכות גדולות. כל דבר שתעשה למען מישהו או למען הכלל ישפיע וישנה, גם אם זה ייקח זמן. לכן צא מהנוחות שלך! עשה משהו, שנה, קח חלק, שתף מאמר זה, הקדש זמן לדבר על הנושא, שאל שאלות, חתום על עצומות, צא לטבע, למקומות שלא היית בהם, גלה מחדש מקומות מוכרים, לך למפגשים שמדברים על עשייה ושינוי,הגב על המאמר הזה. כל הפעולות שציינתי כאן הן פעולות של נתינה מתוך אכפתיות לאחר ולסביבה עצם הנתינה תביא לך תחושת סיפוק הנאה ואושר, היא תחבר אותך לאנשים חדשים ותיתן משמעות לחייך. 
 
באדם וארץ אנו מטיילים ומגיעים להרצאות ולסדנאות, אנו מעניקים חוויה של גילוי מחדש של ארץ ישראל והעולם, של הטבע ושל המשמעות האמיתית של החיים. בדרכים מגוונות ויצירתיות אנו בונים קרקע נוחה, לקבלת משמעות, ליצירת שינוי, לחיבור בין אנשים ולמציאת הדרך לחיים טובים יותר.
 
אופיר כהן, אדם וארץ.
 
לייבסיטי - בניית אתרים